תמ”א על פי חוק התכנון והבנייה
תמ”א על פי חוק התכנון והבנייה
תכנית מתאר ארצית חלה על כל שטח מדינת ישראל. היא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של דרכים וצורות, אך באופן עקרוני היא משפיעה גם על התכנון המקומי והמחוזי וגם על נושאים בעלי חשיבות ציבורית. תכנית מתאר ארצית נכתבת לאור הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל. היא משמשת כנקודת ציון וייחוס עבור הועדות המחוזיות והמקומיות, מנחה את עבודת הרשויות המוניציפאליות ותורמת לשיתופי פעולה בין יזמים, קבלנים, אנשי מקצוע ובעלי עניין בתחום הבנייה.
על פי חוק התכנון והבנייה, יש גם מאפיינים המייצגים תכנית מתאר ארצית באשר היא. ראשית, ההוראות של תכנית מתאר ארצית צריכות להתייחס לייעוד הקרקע ושימוש בה. הייעוד והשימוש הם תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות רלוונטיות. שנית, תכנית המתאר כוללת הקצאת איזורי תעשייה ושטחי הפקת מחצבים. שלישית, תכנית מתאר ארצית יכולה לשמש לטובת התווית רשת דרכים, קווי מסילות ברזל, קווי אספקה, תשתיות, שדות תעופה וכן הלאה.
האם תמ”א יכולה לעזור בשמירה על עתיקות?
רוב האזרחים מתייחסים אל תכנית מתאר ארצית בתור תוצר לוואי של ענף התכנון והבנייה בישראל. בפועל, ההשפעה על התכניות היא מיידית וגדולה. כך לדוגמא ניתן לראות כיצד חלק מהתכניות מתייחסות אל שטחי נופש, ייעוד קרקע ושימור קרקע. יש גם תכניות המאפשרות שמירה על עתיקות, מקומות קדושים וערכי נוף. חשוב לציין את האופן בו תמ”א מושפעת מתחזית השינויים באוכלוסייה ולבחון כיצד היא משתנה לאור גודלם ומיקומם של יישובים חדשים.
כל תכנית מתאר ארצית נידונה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה ולאחר מכן מאושרת על ידי ממשלת ישראל. היא משפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו וקובעת את איכות החיים במרחב הציבורי.
