סוגי תמ”א בישראל

סוגי תמ”א בישראל

תכנית מתאר ארצית נכתבת מתוקף הסדרי תכנון ובנייה בישראל. יש סוגים רבים של תכניות כאלה, ולרוב ההוראות מתייחסות לייעוד הקרקע, אופי השימוש בקרקע, הקצאת איזורי תעשייה ושטחי הפקת מחצבים, התווית רשת דרכים ותשתיות, שמירה על עתיקות ועוד. בנוסף, התכניות נידונות במסגרת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אך מאושרות רק על ידי הממשלה. נהלים דומים רלוונטיים לתכניות הנידונות על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, המאושרות גם הן על ידי ממשלת ישראל בלבד.

מבחינת סוגים, ניתן לשים את האצבע על מספר תכניות מתאר ארציות שזכו לתהודה רחבה. תמ”א 3 לדוגמא מתווה את רשת הדרכים בישראל ומבחינה בין דרך מהירה, דרך פרברית, דרך ראשית וכדומה. תכנית 4 עוסקת בהרחבת שדה התעופה בן גוריון, בעוד תכנית 8 מתארת את החלוקה בארץ לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף. תכנית 11 עוסקת באיגום, החדרה וניצול מים עיליים, בעוד תכנית 19 מתמקדת בבתי עלמין.

למה יש סוגים שונים של תכניות מתאר?

המגוון הרחב של סוגי תכניות מתאר מצביע על החשיבות של הסדרי תכנון ובנייה. חוק התכנון והבנייה משנת 1965 משפיע על רמת החיים שלנו באופן ישיר ויש לו גם משמעות כלכלית. תכניות מתאר ארציות הן חלק בלתי נפרד מחוק התכנון והבנייה, בעיקר בהקשר הציבורי הרחב. התכניות מחייבות שיתופי פעולה בין המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הועדה לתשתיות לאומיות, ועדה מחוזית, ועדה מקומית וועדה לשמירה על קרקע ושטחים פתוחים.

סביר להניח כי גם בעתיד הקרוב ימשיכו תכניות מתאר ארציות ללוות אותנו. התכנית המפורסמת של השנים האחרונות היא תמ”א 38, אולם היא עדיין לא מיושמת במלואה. התכנית קיימת בכל רחבי הארץ ואחראית על חיזוק מבנים ישנים למקרה רעידת אדמה.